מפלצת – המפלצת במשחק כל כך מכוערת ומפחידה, דבר כזה לא ניראה מאז ג. יפית. תחשבו על יצור ממעמקי הגיהנום בגובה שתי מטר עם צליעה ועין בולטת. כל מה שהיא רוצה זה לתפוס אותך ולאכול אותך חי! לא משנה מה תזרוק עליה אבנים, ארגזים או כל דבר אחר היא תמשיך לבוא. המפלצת לא הולכת במסלול מחזורי אלא מסתובבת באופן רנדומלי (משתנה) ולכן בחיים אתה לא יודע מתי אתה תפגש איתה. אם היא רואה אותך ומתחילה לרדוף אחריך יש לך רק שני אפשרויות או לברוח ולהתחבואות באיזה פינה חשוכה ולקוות שבחושך כשהיא תבוא לחפש אותך היא לא תמצא. דרך שנייה זה לברוח ולרוץ כאילו החיים שלך תלויים בזה עד שהמפלצת תעבד עיניין. כל העניין עם המפלצת זה בעצם חוסר אונים מוחלט אין לך דרך להלחם באויבך המפלצת והפחד, בכל מפגש עם המפלצת השחקן חייב לברוח תוך כדי צעקות של סיסי על מנת למצוא מקום מסתור ולהתחיל להתפלל.
גרפיקה
באופן הכי שיטחי המנוע הגרפי פשוט חלש, אפילו יחסית למשחק אינדי (משחק שפותח באופן עצמאי) אבל המנוע בשימוש נכון יוצר אווירה יחודית למשחק, למרות שאי אפשר להתפעל מהגרפיקה יכולים להרגיש שהשימוש המנוע הגרפי במשחק זה הוא היה צעד חכם שנותן השקפה מיוחדת למשחק ויוצר עניין, כל אחד ששיחק במשחק יותר מהקטע הראשון וברח לבכות לאמא יודע שהמנוע הגרפי לא אחד מהחלקים החשובים במשחק ולכן הוא גם לא לוקח חלק מרכזי מהבקורת.
מנוע גרפי: 5/10 לא חזק אבל מצליח לעמוד במטרתו
אווירה
דלתות נפתחות ונתרקות מאחוריך, האור נכבה (נרות) דם על הרצפה , פלאשבקים ,מנגינות רנדומליות של פסנתר שיטריפו אותך, בנוסף למפלצת כל כך מכוערת ומלחיצה. מבחינה אווירתית מדובר על עבודה נהדרת של צוות הפתוח, פשוט דבר שלא רואים כל יום ללא ספק האווירה זה החלק החשוב ביותר במשחק אחרי העלילה.
אחד מהדברים שעזרו ליצור את האווירה זה סביבת המשחק , הטירה הרדופה והמפחידה שבה בכל חדר יש איזה דבר מלחיץ או מפחיד, האווירה נרקמת בצורה התפתחותית במקביל לעלילה (ככול שתתקדם יותר במשחק המשחק ידאג שהביצים שלך ישקשקו יותר חזק) בשורה התחתונה האווירה מתחברת לאפלוליות של עלילת המשחק ויוצרת את המתח.
אווירה:8/10 מרשימה ביותר, נותנת הרגשה של פחד ולחץ

משחקיות המשחקיות היא בסיסית מאוד, השליטה נוחה מאוד ואפשר להתרגל אליה בקלות. המקשי התזוזה הם כמו של כל משחק FPS והם מקשי ה WSAD הרגילים , מהירות העכבר משתנה במהלך המשחק השינוי קורה כתוצאה למצב הנפשי של הדמות הראשית (דניאל) במשחק יש שני מדדים חשובים, האחד הוא מד החיים המציין את כמות הנזק שהדמות ספגה והמדד השני הוא מדד המנטליות (מצב נפשי) של הדמות הראשית (חשוב לציין שהצורת תצוגה של המדדים האלה מאוד מקורית (תמונה של המוח מציגה את המצב המנטאלי ואת מצב החיים מציין לב) כל שינוי במדדים אלה יגרום לדניאל לפעול באופן שונה, בין אם יצלע מכאבים או שיפול על הריצפה והתחרפן מרוב פחד. רוב המשחק אתה נדרש לחפש מפתחות למצוא חדרים סודיים לפתור חידות ולהשלים פזאלים (לא.... לא פזל של 1000 חלקים שיוצר תמונה של 3 גורי כלבים בסלסלת עץ) משחקיות: 8/10 אין דבר חדש שלא ראינו בעבר, אבל זאת הנוסחה הישנה והטובה שכולנו אוהבים.
עלילה העלילה מורכבת ואפלה, אבל מסקרנת מאוד, הגיבור מתעורר בטירה מסתורית ורק דבר אחד ברור לו, הוא צריך לצאת מהטירה (חי) כמה שיותר מהר (מה שמתגלה כדבר מאוד מסובך כי הדלת הראשית ליציאה נעולה :( ) העלילה נבנת במהלך המשחק ואם אתה (השחקן) לא תתרכז אתה לא תבין חלקים חשובים מתוך העלילה. למרות שהעלילה היא המרכיב החשוב ביותר אני לא יספר עליה כלום כדי לשמור לכם את החוויה המסתורית, רק הציין שיש למשחק כמה סופים שונים הגובלים בגדר מדע בדיוני. עלילה: 9/10 שווה לעבור את כל המשחק כדי להשלים את העלילה, ללא ספק מעניינת ומסתורית
סאונד
כבר מהשניה הראשונה של המשחק כאשר אתה רק בתפריט הראשי, אתה יכול לחוש בפחד שחודר אליך מהסוג של מוזיקת הרקע המוזרה של המשחק, בנוסף מפעם אל פעם אתה תשמע בקטעים במשחק מוזיקת לחץ מטרידה מאוד שתכניס אותך להטרף.
הסנאוד של הדלתות הנפתחות במפתיעה וכל רעשי הרקע עושה עבודה טובה, אבל זה לא מושלם, עדיין פה ושם שומעים קולות באיכות נמוכה ולפעמים הקולות לא ברורים בכלל.
9/10 קרוב לשלמות
סיכום
המשחק בנוי טוב ומצליח להגשים את מטרתו (להפחיד אותכם באופן שתזכרו להרבה זמן)
למרות העובדה שהמנוע הגרפי חלש המשחק עדיין מרשים מבחינה וויזואלית במיוחד בגלל העיצוב של על פרט ופרט במשחק.
המשחק מרשים יחסית למשחק אינדי (פיתוח עצמאי) וגם יחסית למשחקים אחרים בסגנון
ציון כללי 8.7/10 ללא ספק חוויה שכל גיימר שמכבד את עצמו חייב לעבור או לפחות לנסות לעבור
ציון זה לא מבוסס על ממוצע אלה על דרוג על פי החלקים החשובים ביותר, ולכן המנוע הגרפי לא הזיק יותר מידי לציון
דבר נוסף: זה לא נורא לברוח ולצרוח כמו סיסי כשהמפלצת רודפת אחריך זה טבע המשחק אז לא להתבייש
בהצלחה!